המאמר "חידושים בכרסום מעמדו של עקרון האישיות המשפטית הנפרדת: התביעה הנגזרת המרובה; והטלת אחריות ישירה על החברה-האם בכשלי פיקוח פירמידאליים", שנכתב על ידי עוה"ד ורד שיידמן וסיגל לב לזרוביץ, דן בתכליתו של עקרון בסיסי זה בדיני התאגידים, תוך התייחסות להידרשותם של בתי המשפט בישראל ובעולם להוסיף חריגים נוספים לכלל זה, ולגריעות הנעשות לאורך השנים מעקרון האישיות המשפטית הנפרדת, החל מהרמת מסך, המשך בתביעה הנגזרת וכלה בתביעה הנגזרת הכפולה והמשולשת (התביעה הנגזרת המרובה) ובתביעה נגזרת רגילה המוגשת כנגד החברה-האם, בעילה של כישלון פיקוח על פעילות עבריינית ואסורה של החברה-הבת. במאמר נערך משפט משווה, תוך התמקדות בשני פסקי דין בולטים בתחום: הראשון – פסק הדין בעניין אינטרקולוני שניתן בבית המשפט העליון בישראל, אשר בו בית המשפט העליון הכיר בתביעה הנגזרת הכפולה והמשולשת (התביעה הנגזרת המרובה), ואיפשר לבעל מניות במעלה אשכול החברות לתבוע בשם החברה-הבת שבמורד אותו האשכול, תוך בחינת השאלה, האם יש להגביל ולקשור את הרחבת זכות העמידה של אלה שזכאים להגיש תביעה נגזרת בשיעור אחזקותיהם המשורשרות בחברה-הבת או בחברה-הנכדה. השני – פסק דין בעניין Citigroup שניתן לאחרונה בארצות-הברית, ובו בעל המניות התובע ביקש להגיש תביעה נגזרת בשם החברה-האם, בגין פעילות עבריינית ואסורה של חברות-בנות שלה. העילה כנגד דירקטוריון החברה-האם, היא עילה של כישלון בממשל תאגידי ראוי והיעדר פיקוח על פעילותן של החברות-הבנות. הכותבות מעלות את השאלה, האם נוכח עליית מספר החריגים של עקרון האישיות המשפטית הנפרדת, ניתן ללמוד על שינוי בחוזקו של הכלל, אשר נדרש עקב צורכי הזמנים המשתנים, או שמא תידרש הקהילייה המשפטית בעולם לבחון בקרוב את תקפותו של העיקרון ככלל, בשעה שהחריגים הולכים ומתחזקים.
